משפחת אטיק מצפת בירושלים

פוסט ארוך ומפורט על משפחת איק, העליתי לפני כשבועיים, בבלוג תולדות ושורשים עצי משפחה.

אחרי שנפטר הגאון הירושלמי רבי מנדל אטיק.

רבי אברהם מלמד גרינברג ויחוסו

 אחת הדמויות הפחות מפורסמות מן העיר צפת, צופנת מאחוריה יחוס רם ונכבד.

רבי אברהם גרינברג, המכונה רבי אברהם מלמד.

רבי אברהם גרינברג מלמד מצפת

רבי אברהם נולד בשנת תקצ"ז לערך, למשפחה רמת היחס והמעלה, בעיר בוטושאן, נשא לאשה את מרת חיה עטיל לבית לנדמן, עלה לארץ בסביבות שנת התרל"ה, יסד בצפת את הקלויז של חסידות שטפנשט בשליחותו של שאר בשרו הרב הקדוש משטפנשט זיע"א, ושימש בו כבעל תפילה. שימש גם כמלמד ושו"ב. מסופר על צדקותו, כי היה נוהג להתענות שני וחמישי, וכן בכל יום עשירי בחודש.  

רבי אברהם נפטר בצפת, ביום כ"ט אדר ראשון תרע"ג, והובא למנוחה בבית הקברות המפורסם בצפת.

מצבתו של רבי אברהם מלמד בצפת

אשתו חיה עטיל בת רבי יעקב קאפל לבית לנדמן, האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום כ"ז אב תרצ"א, ואף היא הובאה לקבורה בצפת. היא נולדה בשנת ת"ר לערך, 

ואלו צאצאיהם:

• רבי יצחק גרינברג מלמד, נפטר בצפת, ביום ח' ניסן תרע"ו.
• רבי יעקב קאפל גרינברג, נפטר צעיר תרכ"ו.
• פייגא אשת רבי משה יצחק מורגנשטרן משטפנשט.
• צפורה, היא היתה אשת רבי משה פוקס, בן רבי יהושע זלמינס מטבריה. ואחר כך היתה אשת רבי אפרים יוסף פסח סופר.
• מרת מרים דבורה אשת הרב החסיד רבי מאיר יחזקאל הולצברג מראש פינה, היא נפטרה בצעירה ביום כ"ד חשון תרע"ח, ונקברה בראש פינה, ורבי מאיר נשא אשה שניה.

ועתה נזכיר בקצרה את יחוסו של רבי אברהם.

אביו, רבי משה זאנוויל מבאטאשאן, עלה לארץ בשנת תרל"א לערך, חי בה כעשר שנים עד לפטירתו, ביום ל' חשוון, א' דראש חודש כסלו, השנה לא ידוע, מכיוון, שהמצבה מטושטשת והאותיות של שנת הפטירה נמחקו. על כל פנים, כפי הנראה, נפטר בין השנים תרל"ט לתרמ"ג.  אשתו, פייגא נפטרה בשנת תר"ל לערך, כפי הנראה היא היתה בת רבי אלעזר קושאנסקי.

מלבד בנו רבי אברהם, היתה לו לרבי משה זאנוויל בת נוספת בשם עטל, היא היתה אשת רבי יוסף וידנפלד, אף הוא יליד בוטושאן, ועלה עם חמיו, והתגורר בראש פינה. 

אביו, רבי יצחק מבוטושאן.

משפחת חותנו,

כאמור, אשתו של רבי אברהם מלמד, היתה בתו של רבי יעקב קאפל לנדמן.

רבי יעקב קאפל, היה דיין בעיר קירליבבא שברומניה, ונפטר בשנת תר"א לערך, אשתו מרת מרים נינת רבי אלימלך מליזענסק, נפטרה אף היא ביום הפורים תר"א.

אביו, רבי יצחק לנדמן אב"ד ויזניץ, ממשפחת אדמורי ויזניץ.

רבי פישל אב"ד לוקאב בצפת

 בספרי ההולך ונשלם, קבעתי גבול לרשימת הנפטרים האשכנזים בצפת, משנת תק"ס עד שנת ת"ש.

אולם, יש מעט מידע על נפטרים אשכנזים בצפת, עוד קודם לכן.

הבולט שבהם, הוא רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד ואמסטרדם, אשר נפטר בצפת ביום כ"ז תשרי תק"ב.

בספר עדות ביהוסף, לרבי יוסף סופ - המתאר את הצרות של העיר צפת בחורף של שנת תק"ך, החל מרעידת האדמה שהתרחשה ביום ט' חשוון עבור דרך רעידה נוספת בחודש כסלו, ומגפה שפגעה בניצולים - מצאתי עוד שתי שמות, של שני יהודים, מוצא שניהם אף הוא מבראד, [ועוד חזון למועד לכתוב על הקשר בין צפת לבראד].

האחד, הוא רבי זעלקי מבראד, שנהרג ברעידת האדמה, ונקבר בעיר.

השני, הוא רבי ליפמאן מבראד שנפטר עוד לפני הרעש, ונקבר אף הוא בצפת.

דמות נוספת המוזכרת בספר, לא הובאה לקבורה בצפת, אלא בכפר יאסיף הסמוך, הוא רבי פישל אב"ד לוקבי, אשר נפטר במגפה שפרצה לאחר שתי רעידות האדמה. 

בתחילה היה נראה זה שם מוכר ממגילות יוחסין רבות, רבי אפרים פישל אב"ד לוקאב,  היה חותנו של ההויכער רבי לייב, רבי לייב פישל'ש, וחתנו של רבי מרדכי שרענציל, הוא היה נכדו של רבי וישל אשר נמסר עליו כי היה חתן המהרש"ל, ויש תיעוד על צאצאים רבים, אשר הזכירו את שמו במגילות יוחסין, והופתעתי לגלות שהיה בצפת.

הקהילה האשכנזית בצפת

בקיץ תשע"ה הוצאתי את ספרי הראשון הקהילה האשכנזית בטבריה, מני אז, פנו אלי כמה וכמה מן המעיינים והקוראים, ובפיהם שאלה, מתי אעשה עבודה מקיפה כזו על אחותה הגלילית של טבריה, הלא היא עיר הקודש צפת.
תשובתי היתה, עוד חזון למועד. לגשת לפרוייקט כזה, על הקהילה האשכנזית בצפת, היה נראה לי משימה מדי גדולה.
בית הקברות בצפת, מכיל כפי הנראה כמות יותר גדולה של מצבות, מתקופה ארוכה יותר. 
ומאידך, פנקס החברא קדישא בצפת, לא נערך בצורה מקיפה ויסודית, כמו פנקס החברא קדישא של טבריה. כך שגם החומרים העומדים לרשותי בואי למשימה כזו, הם יותר מצומצמים.
אולם, המועד מתקרב והולך, עם השנים אגרתי עוד ועוד חומרים על תושבי העיר צפת, על בית הקברות העתיק בצפת, על הנקברים בו לאורך השנים, ועל המשפחות האשכנזיות שחיו בעיר.
בקיץ האחרון, הדפסתי תדפיס מתוך ספרי הקהילה האשכנזית בצפת המתרקם והולך, ובו רשימת הנקברים בבית הקברות בצפת, כפי שנעתקו על ידי רבי יעקב שלום גפנר, ועל ידי המועצה הדתית בצפת. 
רשימה זו, הינה חלקית ביותר, וכפי הנראה כוללת פחות ממחצית מן הנקברים בהר, ואם ירצה ה', כשאשלים את המלאכה, ואדפיס את ספרי, הקהילה האשכנזית בצפת, אכלול בו גם נפטרים, אשר מצבותיהם לא נעתקו ברשימות הנ"ל, בין כאלו שמצבותיהם גלויות כיום, ובין כאלו אשר המצבות שלהם נעלמו ברבות השנים, בעקבות הסחף הטבעי הנוצר במדרון התלול של בית הקברות כל שנה ושנה בימות הגשמים.